סיפורו של גוסטב

    שמי גוסטב וליום הולדתי ה- 60 בתמיכת משפחתי והצוות המורחב
של מרכז שניידר החלטתי להעניק לעצמי מתנת יום הולדת - שתל קוכליארי.
נותחתי ב- 26.11.06 ומאז הניתוח ולאחר החיבור אני שומע ומבין נפלא.

לפני כ- 30 שנים התחלתי לאבד את שמיעתי באוזן ימין ובמשך השנים הפסקתי לשמוע בה כלל אך אוזני השמאלית הייתה תקינה וכך תפקדתי כאדם רגיל עם הפרעות קלות שעליהן התגברתי. בשנת 2004 איבדתי את שמיעתי באוזן שמאל ולאחר שנה וחצי איבדתי בה גם את הבנתי ולמעשה גם את האפשרות לתקשר עם אנשים. הדרך היחידה לתקשר היתה בתנאי שקט בלבד וממרחק של כחצי מטר.

כתוצאה ממצב זה חשתי מנותק מהסביבה, מכונס בעצמי ובאופן כללי מצבי הנפשי והרגשי היה ירוד. למרות בטחוני העצמי הלא מבוטל היה קשה מאוד לתפקד ולכן מייד התעניינתי על ביצוע שתל, ביצעתי את כל הבדיקות וההתייעצויות שלא במסגרת מרכז שניידר.

הקשר שלי עם מרכז שניידר היה מיקרי, נפגשתי עם פרופ' אטיאס שוחחנו במשך שעה ארוכה קיבלתי ממנו
שוב הסברים על השתל והרבה חיזוקים ששכנעו אותי לבצע את הניתוח. היה לי קצת מוזר כאדם מבוגר לבצע את הניתוח בבית חולים לילדים, אך כאב וכסב וכמי שחושב שלילדיו מגיע את הטיפול הטוב ביותר, חשבתי בעצם למה שאני לא אבצע את הניתוח בשניידר ואיהנה גם אני מטיב הטיפול.

כעבור יומיים הודעתי על הסכמתי לעבור את הניתוח בשניידר. זומנתי לביקור אצל ד"ר איל רווה אשר הסביר לי שוב על מהלך הניתוח והסיכונים הכרוכים בו, חשוב לי לציין שדר' רווה גילה סבלנות רבה, דבר שמאוד חשוב
לאדם שעקב לקותו השמיעתית נימצא במבוכה רבה. מכאן הדרך הייתה קצרה ,תוך חודש נותחתי. אני חייב לציין את האווירה המיוחדת והחמה בבי"ח שניידר אפילו במזכירות של המחלקה כשמתקשרים אז המזכירה קרין מזהה את קולך ומעניקה יחס אישי דבר שמאפיין את המחלקה האודיולוגית  וא.א.ג. בערב לאחר הניתוח ניגשה אלי
אחות ואמרה שד"ר רווה התקשר מביתו ושאל לשלומי, ובמשך האשפוז זכיתי לביקורים של פרופ' אטיאס,
ד"ר בולר מצוות המנתחים, קרין, מיכל האחות וכמובן שקלינאיות תקשורת מיקי ודיתה אשר בישרו לי שהן יהיו
צוות המיפוי שלי. באווירה כל כך עוטפת וחמה אין ספק שבחרתי את המקום הטוב ביותר לעבור בו את הניתוח.

סוף סוף כעבור חודש הגיע מועד החיבור הראשון, חשתי ציפייה דרוכה לקראת החיבור ולאחר רעש ההתחברות, כשהתחילו לדבר אלי להפתעתי הבנתי כל מילה שנאמרה לי בטונים האופייניים לשתל. מאז אני מתקדם בצעדי ענק, מתקשר טוב בתנאי רעש סביר אבל עדיין עם תקווה לשיפור מכיוון שזיכרון השמיעה שלי חזק ואני ממשיך להשוות את שמיעתי עם השתל לשמיעה בטונים נורמאליים. אני חייב לציין את המפגשים עם העובדת הסוציאלית פידא אשר נותנת לי סיוע וחיזוקים רגשיים וגם את אימוני השמיעה שאני מקבל בשניידר על ידי המתנדבת אורה. אני חושב שמעטפת הסיוע שאני זוכה לה הינה ייחודית לבי"ח שניידר וחשובה מאד להחלמה ולשיקום ועל כך תודתי.       

אשמח לענות לשאלות או לתת פרטים נוספים למתעניינים – ניתן לפנות אלי דרך המרכז לשתל קוכליארי.

המידע והתכנים באתר אינם מהווים חוות דעת רפואית או תחליף רפואי להתייעצות עם רופא    © כל הזכויות שמורות למרכז שניידר לרפואת ילדים