|
ברוקוביץ' חיים
|
עבדתי בתעשייה האווירית משנת 1953.
המפעל רק התחיל להבנות, התחלנו בהרכבת מכונות ומנועים וכן גם ניסויים וכל זה ברעשים גדולים ללא ציוד מגן מתאים. במשך 35 שנים עבדתי ברעשים גדולים.
עם הזמן התחלתי להרגיש ירידה בשמיעה, בשנת 1976 הציע לי הרופא התעשייתי מקופת חולים להרכיב מכשיר שמיעה באוזן ימין ואני אז בסך הכל בן 53, מתבייש אבל אין ברירה. מפעם לפעם החלפתי למכשיר שמיעה חזק יותר עקב המשך ההתדרדרות בשמיעה.
בשנת 1982 התחלתי להרכיב גם מכשיר שמיעה לאוזן השמאלית, מהמכשירים הראשונים שהיו בתוך האוזן (של חברת STARKY), וכך המשכתי מדי פעם
להחליף למכשיר שמיעה חזק יותר עד שיום אחד הפסקתי לשמוע באוזן שמאל.
בינתיים נודע לי שהגיע מומחה אשר מטפל באוזניים ומבצע ניתוחים, פניתי אליו, כמובן שילמתי הרבה כסף אבל הוא הודיע לי שהניתוחים שהוא מבצע אינם
מתאימים למצבי. |
כעבור מספר שנים הופיעו מודעות בעיתונים על ניתוחים והשתלות מסוג אחר, ביקרתי אצל כולם ושוב כלום לא יצא.
וכך יום אחד הורדתי את מכשיר השמיעה בכדי לשכב לישון ובבוקר כשהרכבתי את המכשיר לא שמעתי דבר גם באוזן ימין. כמובן הגעתי לטכנאי ממנו רכשתי את מכשיר השמיעה ואחרי הבדיקה הוא הודיע לי שזה לא המכשיר אלא האוזן.
ביקרתי אצל הרבה מומחים בכדי שיעזרו לי וכך במשך שנה שלמה לא שמעתי כלום.
התחלתי לטפל בנושא אחוזי הנכות בביטוח לאומי ולשם כך הגעתי לפרופ' פיינמסר בבילינסון, הוא המליץ לבצע ניתוח השתלה קוכליארית והוא הפנה אותי ל
ד"ר רווה ול
ד"ר אטיאס כעת פרופסור.
הגעתי עם משפחתי, אשתי והבנים וכך שני הדוקטורים ישבו איתנו וסיפרו מה מתכננים לעשות, ד"ר רווה סיפר לי שאני אהיה המנותח הראשון שלו בארץ בהדרכתו של פרופ' Lenhartz, הוא מנה בפני קודם כל את הסיכונים שבהשתלה ואח"כ את הסיכויים ובזה הוא קנה את אמוני ומיד הסכמתי.
אז התחילתי בסדרת בדיקות אצל ד"ר אטיאס ובנוסף נפגשתי עם הקלינאיות הנהדרות אירן כהן ו
מיקי אפרתי שהתחילו להסביר הכל לקראת העבודה שלהם איתי.
הניתוח בוצע ביום 9/1/2000. באותו בוקר הגעתי רגוע לגמריה ושקט עקב הטיפול המקדים והיחס הנהדר
של כולם. אחרי הניתוח הועברתי למספר ימים לבילינסון, שם ביקרו אותי כולם, ד"ר רווה ומיקי ופרופ' Lenhartz
ואז שוחררתי לחודש ימים.
וביום 21/2/2000 כשאני יושב וסביבי עשרות אנשים המתעניינים ומטפלים בנושא, אני מקבל את המכשיר
והרגע המרגש של כולם הוא שאני שומע את האות של המחשב.
מאז אני מטופל בדאגה ובנאמנות ע"י הצוות: פרופ' אטיאס, ד"ר רווה, הקלינאיות ובמיוחד הקלינאית מיקי אפרתי.
היום אני יכול להשתוות לאנשים אחרים, לשבת בחברה לשוחח גם בטלפון, ולבקר בהצגות.
ממוסיקה אני לא נהנה. מדי פעם אני מוזמן לביקורות.
בקיצור אני נהנה מהמכשיר בצורה הכי טובה!!!
בקיצור אדם מאושר אודות לצוות הנהדר מבית חולים שניידר.
בברכה
ברוקוביץ' חיים
