במה מדובר?
ליקוי שמיעה נחלקים לשני סוגים:
- ליקוי הולכתי - הנגרם מפגיעה בהולכת הקול באוזן התיכונה. דוגמאות לכך הן קיום נוזלים באוזניים או נקב בעור התוף.
- ליקוי תחושתי - עצבי בו הפגיעה היא באוזן הפנימית בשבלול (הקוכליאה) או בעצב השמיעה.
רוב ליקוי השמיעה בדרגת חומרה משמעותית (כלומר בינונית, חמורה או עמוקה) הם מהסוג התחושתי-עצבי ולא מהסוג ההולכתי.
עד השנים האחרונות ידענו שכמעט כל ליקוי השמיעה מהסוג השני, התחושתי-עצבי, מקורם בפגם בשבלול ולא בעצב השמיעה. לאחרונה נמצא שחלק מלקויי השמיעה מהסוג התחושתי-עצבי, הם מסוג נוירופתיה אודיטורית
(Auditory Neuropathy) ובתרגום: נוירופתיה – מחלה או ליקוי בעצב; אודיטורי - שמיעתי.
כלומר, בפגיעה זו השבלול ככל הנראה תקין ויש פגיעה תפקודית בעצב השמיעה.
במה זה שונה?
ליקוי שמיעה זה מתאפיין בקושי ניכר בהבנת הדבור, גם במקרים בהם בדיקת השמיעה לצלילים (הבדיקה השגרתית) מצביעה על ליקוי בדרגה קלה. לכן קיים קושי ניכר בשיקום ילדים הסובלים מליקוי זה עם מכשירי שמיעה. זה המאפיין הבולט והמשמעותי ביותר של ליקוי שמיעה זה.
תופעה חשובה נוספת היא שבדיקות סריקה לאיתור מוקדם של ליקוי שמיעה שמתבצעות באופן שגרתי תוך שימוש בהדים קוכליארים (Oto-Acoustic Emissions), לא תאתר את ילדים אלו, מכיוון שיש להם הדים קוכליארים תקינים בניגוד ללקוי שמיעה התחושתי "הרגיל". לכן יש חשש לאחור באבחון ובשיקום.
בדרך כלל לילדים עם ליקוי שמיעה זה יש רקע של גורמי סיכון (לדוגמה פגות) ולכן הם מאובחנים בזמן.
איך מאבחנים את סוג ליקוי זה?
ראשית, כמו בכל ליקוי שמיעה, צריך להרגיש את הילד, לחשוד שיש בעיית שמיעה.
בעזרת הבדיקות שצוינו בפסקה הקודמת וכן בדיקת ה- BERA (בדיקה אלקטרופיזיולוגית לתפקוד מערכת השמיעה). בדיקת ה- BERA מתאפיינת בסובלים מליקוי שמיעה זה, בהיותה לא תקינה כבר בנוכחות לקוי שמיעה בדרגה קלה. כלומר הבדיקות לצורך האבחון הן הבדיקות המתבצעות שגרתית לאבחון כל לקוי שמיעה, אלא שהתוצאות שלהן יהיו שונות ויביאו לאבחון המתאים.
מה הטיפול?
הטיפול כמו בכל ליקוי שמיעה משמעותי מתחיל עם מכשירי שמיעה ושקום שמיעה במסגרת מתאימה.
כאמור, רק מיעוט מהילדים הסובלים מליקוי שמיעה זה, יפיקו תועלת מספקת ממכשירי השמיעה.
האם שתל קוכליארי גם מהווה פתרון? בעבר נשאלה השאלה האם השתל שמתבסס על קיום עצב שמיעה תקין, יועיל במקרים אלו בהם המחשבה היא שהבעיה בתפקוד העצב? הבשורה הטובה היא, שהניסיון שהצטבר בעולם מראה שילדים עם ליקוי זה המופנים להשתלה, מגיעים להישגים טובים שאינם נופלים ממושתלים אחרים. בשניידר כ-10 ילדים עם ליקוי שמיעה מסוג זה הושתלו והם ומשפחותיהם נהנים מהשתל כמו האחרים.
עוד מידע חשוב?
כן. חלק קטן מילדים הסובלים מלקוי זה עשויים לשפר את התפקוד השמיעתי שלהם באופן ספונטני ובמידה משמעותית, במהלך השנה הראשונה לחיים. זה מכוון אותנו לכך שבמקרה של תינוק עם ליקוי שמיעה מסוג זה,
יש להמתין לגיל 10-12 חודשים עד להחלטה הסופית על שתל. מניסיוננו מדובר על כ- 10% בלבד מהילדים עם לקוי מסוג נוירופתיה אודיטורית.
ד"ר איל רווה
מנהל יחידת אף אוזן גרון ילדים, המרכז לשתל קוכליארי
